עבודת לילה וסרטן שד: מה אומרים המחקרים, למי זה מסוכן, ומה אפשר לעשות לפני שמפסיקים לשתות קפה

עבודת לילה וסרטן שד: מה אומרים המחקרים, למי זה מסוכן, ומה אפשר לעשות לפני שמפסיקים לשתות קפה ב-3 בלילה

עבודת לילה והשעון הביולוגי: למה זה עלול לעלות לנו בבריאות

השעון מראה ארבע לפנות בוקר.אתם בעיצומה של משמרת לילה. הקפה פושר, הסבלנות רותחת, והשאלה שחוזרת על עצמה בראש היא תמיד אותה אחת: "מה אני עושה ער/ה עכשיו בכלל?"

זו לא רק שאלה קיומית. זו גם שאלה רפואית. כי בעשורים האחרונים הולך ומצטבר גוף ראיות מדעי שמנסה לברר את מה שעובדי לילה יודעים היטב גם בלי לקרוא מחקרים: כשאתה עובד נגד השעון הביולוגי - הגוף לא תמיד אוהב את זה.

ובעיקר - האם עבודה קבועה במשמרות לילה, לאורך שנים, יכולה להעלות את הסיכון לסרטן השד?

כי מעבר לעייפות, השמנה, עצבים והיכרות אינטימית מדי עם מכונת הקפה - ייתכן שבעבודה בלילה מסתתר גם סיכון רפואי לא מבוטל.

אז לפני שמישהו פה יתחיל להרהר בקריירה של מאלפי אריות (אסייטים לבקנים - כי לפחות הם לא דורשים משמרות לילה) -

בואו נצלול פנימה:מה באמת אומר המדע?

כמה זה שכיח?

אצל מי זה מסוכן יותר?

ואיך זה קשור גם ל-BRCA, להורמונים ולגנטיקה?

מחקרים על עבודה במשמרות לילה וסיכון לסרטן שד (או: מבחינה מדעית יש מצב שהשדיים שלכן לא בקטע של לילה)

אז תראו, בעשורים האחרונים המדע עשה את מה שהמדע הכי אוהב לעשות - לקח תופעה שכל אחות בית חולים יודעת כבר מהשנה הראשונה שלה - ועשה ממנה דיון בן שלושים שנה עם מילים כמו p-value ו-meta-analysis,

ובכן, המדע אכן התגייס, ואחרי לא מעט ויכוחים, חילוקי דעות, וכמה חוקרים שנרדמו באמצע קריאת הנתונים - יצא שבגדול... כן.

יש קשר בין עבודה במשמרות לילה לבין סרטן שד.

כמה רע זה נראה במספרים?

• ב-2022 פרסמו מחקר ענק (4.3 מיליון נשים - שזה פחות או יותר מספר הפעמים שעובדת לילה אמרה "אני רק רוצה חיים נורמלים"). ושם מצאו שכן,, נשים שעבדו משמרות לילה לאורך זמן היו עם סיכון גבוה ב-20% לסרטן שד. (או במילים פשוטות: מכל אלף נשים - במקום 10 שיחלו, יהיו 12. לא סוף העולם. אבל גם לא כיף.)
• סקירה אחרת מ-2018 - קצת לפני שהעולם גילה את הקורונה ואת הזום – מצאה שכל חמש שנות עבודה בלילה זה בונוס של 3.3% לסיכון.
• והיה גם מחקר שהבין איפה האקשן האמיתי - אצל האחיות.

אז רגע, אז כולם מסכימים?

ברור שלא.

זה מחקרי רפואה, לא קבוצת וואטסאפ של הורים בגן חרוב (סתם, אני רווק תל אביבי, מה אני מבין בגני ילדים - אני יודע ש-גן חרוב נשמע כמו מקום שמגישים קייל ושייק פירות בארוחת בוקר).

אז כן - יש גם מחקר אמריקאי גדול, מאוד רציני, בשם Sister Study, שבא ואמר:חבר'ה, תנשמו... לא בטוח שכל הסיפור הזה עם משמרות לילה וסרטן שד כזה דרמטי.

מה הם מצאו שם?

שמסתבר - בהתחלה דווקא כן יש עלייה בסיכון לסרטן אצל עובדות לילה.

אבל... וזה אבל גדול - בעיקר אצל מי שעבדה לילות לפרק זמן קצר.

מי שעבדה לילות הרבה שנים?

הסיכון דווקא התאזן.

נשמע מוזר?

לא באמת.

כי אז הם נזכרו בתופעה ידועה באפידמיולוגיה: אפקט העובד הבריא.

או בתרגום חופשי לסגנון החיים עצמם: זה לא שהעובדות הוותיקות והקשות יום האלו בריאות יותר.

זה פשוט שהחולות, השבורות, וה"מי-חשב-שזה-רעיון-טוב-לעבוד-לילה-בגיל-40" - עזבו את העבודה הרבה לפני.

במילים אחרות: מי ששרדה עשר שנים של משמרות לילה - זו אישה עם גנטיקה של קרנף, סיבולת של איירונמן, ועצבים של נהג אגד ביום שרבי עם קו ילדים לחוף פולג".

ואז הגיע המחקר שבא לשים את כל הקודמים על מיוט

ב-2023 החוקרים החליטו לעלות שלב.

כי מחקר רגיל?

זה כבר פאסה.

אם אתה חוקר ורוצה שמישהו יזכור אותך בעוד חמש דקות (שלא לדבר על חמש שנים) - אתה צריך גימיק.

והם הלכו על משהו שבאמת אי אפשר לסרב לו: תאומות זהות.

הרי אין על זה.

אותו DNA.

אותו צבע שיער טבעי (בערך).

אותו חיוך מזויף לאמא באירועים משפחתיים. ("מה יהיה עם נכדים אני כבר כל כך זקנה!)

הבדל אחד קטן: אחת עובדת לילות. השנייה עובדת ימים.

ואז - פשוט לבדוק מי מהן חוטפת קודם כרטיס מועדון אונקולוגי.

ומה מצאו?

האחות שעבדה לילות קיבלה בונוס "לא רע בכלל":

תוספת של 58% בסיכון לסרטן שד לעומת אחותה שעבדה רק בימים.

ועכשיו מגיע הטוויסט המעניין:

ההשפעה הכי חזקה נראתה אצל נשים צעירות.

כן, כן - זה לא אני אמרתי, זה החוקרים.

אבל רגע - צעירות בגרסת מי?

חשוב להבין: "צעירות" זה מונח גמיש מאוד בעולם המחקר, לא צעירות של אינסטגרם, לא צעירות של טיקטוק.

צעירות של חוקרים - שזה אומר: נשים שנולדו בשנות ה־50 וה־60.

ועכשיו אתם לגמרי רשאים לשאול (ובצדק גמור):

רגע, למה לא בדקו נשים בשנות ה־30 לחייהן? את אלה שבאמת צעירות?

תשובה פשוטה:

בשביל לבדוק אם עבודה בלילה מעלה סיכון לסרטן שד - את צריכה לעקוב אחרי נשים שנים.

הרבה שנים.

רצוי עשרות.

ונשים בנות 30?

או שכבר עברו להייטק

או שהתעייפו אחרי שנה-שנתיים

או שפשוט עוד לא הספיק להן להתפתח סרטן - כי רוב המקרים מתרחשים אחרי גיל 50.

לכן, החוקרים עבדו עם מה שהיה זמין להם:

נשים שנולדו בשנות ה־50 וה־60 - אלו שהיו גם יחסית "צעירות" במושגים של אוכלוסיית המחקר, וגם עם מספיק שנות עבודה בלילה על הגב כדי שהאפקט המצטבר יוכל להופיע.

ובקיצור - צעירות זה עניין של פרספקטיבה.

למה זה קורה? הקשר בין מלטונין, הורמונים וסרטן שד

אז אחרי שהבנו שיש בעיה, בואו נדבר על ה-"למה".

למה עבודה בלילה, שמפרה את השעון הביולוגי, עלולה להגביר את הסיכון לסרטן שד?

התשובה, כמו תמיד בביולוגיה, מורכבת, אבל יש כמה חשודים עיקריים:

1. מלטונין - הורמון החושך שיצא לאור (תרתי משמע)

מלטונין הוא הורמון שמיוצר במוח, בעיקר בלילה, בתגובה לחושך. הוא עוזר לנו להירדם, אבל יש לו גם תפקידים נוספים, כולל השפעה על מערכת החיסון ופעילות נוגדת חמצון.

כשאנחנו עובדים בלילה ונחשפים לאור מלאכותי, ייצור המלטונין נפגע. התוצאה? פחות מלטונין בגוף.

ומה הבעיה עם זה?

ובכן, מחקרים הראו שלמלטונין יש יכולת לדכא התפתחות של תאי סרטן שד. הוא עושה את זה בכמה דרכים:

• מפחית ייצור אסטרוגן: אסטרוגן הוא הורמון שיכול לעודד צמיחה של גידולי סרטן שד מסוימים. מלטונין עוזר להפחית את רמות האסטרוגן, ובכך מקטין את הסיכון.
• נלחם בדלקת: דלקת כרונית היא גורם סיכון ידוע לסרטן. מלטונין הוא נוגד דלקת טבעי.
• נוגד חמצון: מלטונין הוא נוגד חמצון חזק, שמגן על התאים מנזקים שעלולים להוביל לסרטן.

בקיצור, פחות מלטונין = יותר סיכון.

2. שיבוש גנים של השעון הביולוגי

בכל תא בגוף שלנו יש "שעון" פנימי, שמורכב מקבוצה של גנים. הגנים האלה מווסתים את הפעילות של התא לאורך היממה. כשאנחנו עובדים בלילה, אנחנו משבשים את פעילות הגנים האלה.

ומה הקשר לסרטן?

מחקרים מראים ששיבוש בגנים של השעון הביולוגי עלול להוביל לחלוקת תאים לא מבוקרת - שזה בדיוק מה שקורה בסרטן.

3. ויטמין D - לא רק לעצמות

עובדי לילה רבים סובלים ממחסור בוויטמין D, פשוט כי הם ישנים ביום ונחשפים פחות לשמש. ויטמין D חשוב לא רק לבריאות העצם, אלא גם למערכת החיסון. מחסור בוויטמין D עלול להחליש את יכולת הגוף להילחם בתאים סרטניים.

אז מה עושים? המלצות פרקטיות לעובדי לילה

אוקיי, אז הבנו את הבעיה. עכשיו בואו נדבר על פתרונות. מה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון?

1. בדיקות סקר לסרטן שד:

• ממוגרפיה: ההמלצה הכללית היא לבצע ממוגרפיה פעם בשנתיים, החל מגיל 50. אם יש לך היסטוריה משפחתית של סרטן שד, ייתכן שתצטרכי להתחיל מוקדם יותר. דברי עם הרופא/ה שלך.
• בדיקה ידנית על ידי כירורג/ית שד: חשובה לא פחות, ויכולה לזהות גושים שלא נראים בממוגרפיה.
• בדיקה עצמית: למרות שהיעילות שלה שנויה במחלוקת, חשוב להכיר את השדיים שלך ולשים לב לשינויים.

2. אורח חיים בריא:

• תזונה: תזונה עשירה בפירות, ירקות וסיבים תזונתיים, ודלה בשומן רווי ובשר מעובד, יכולה להפחית את הסיכון לסרטן שד.
• פעילות גופנית: 150 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע (למשל, הליכה מהירה) יכולות לעשות פלאים.
• אלכוהול: צריכה מופרזת של אלכוהול מעלה את הסיכון לסרטן שד. כדאי להגביל.
• עישון: אם את מעשנת, זה הזמן להפסיק. עישון מעלה את הסיכון לסוגי סרטן רבים, כולל סרטן שד.

3. ניהול משמרות:

• הימנעות ממשמרות מתחלפות: אם אפשר, העדיפי לעבוד רק משמרות לילה, ולא לעבור כל הזמן בין יום ללילה. הגוף מסתגל טוב יותר לשגרה קבועה.
• שינה איכותית: הקפידי על סביבת שינה חשוכה ושקטה. השתמשי בווילונות אטומים, כיסויי עיניים ואטמי אוזניים. הימנעי מקפאין ואלכוהול לפני השינה.

4. תוספי תזונה:

• מלטונין: יש מחקרים שמראים שנטילת מלטונין לפני השינה יכולה לעזור לשפר את איכות השינה ולהפחית את הנזקים של עבודת לילה. עם זאת, חשוב להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים.
• ויטמין D: אם את עובדת לילה, כדאי לבדוק את רמת ויטמין D בדם ולקחת תוסף במידת הצורך.

סיכום: לא להיכנס לפאניקה, אבל כן להיות מודעים

עבודת לילה היא חלק מהחיים של רבים מאיתנו. היא לא גזירת גורל, וחשוב לא להיכנס לפאניקה. עם זאת, חשוב להיות מודעים לסיכונים ולהקפיד על אורח חיים בריא ובדיקות סקר.

אם את עובדת לילה וחוששת, דברי עם הרופא/ה שלך. יחד תוכלו לבנות תוכנית אישית שתעזור לך לשמור על הבריאות.

וזכרי: הגוף שלך הוא הנכס הכי יקר שלך. שמרי עליו.